top of page
חמש טעויות נפוצות בנוגע למעבר ליצור מתקדם והדרך הנוחה לעשות זאת בישראל
אנשי תעשיה רבים נחשפו לאחרונה למושגים חדשים מעולמות הייצור המתקדם על פי גישת ה Industry 4.0. הגישה פותחה במקור בגרמניה, כאשר שלוש המדינות הראשונות שבחרו ליישמה הינן (איך לא) גרמניה, ארה"ב ויפן. הגישה החדשה הניעה מגמה עולמית לשינוי פניו של עולם הייצור ויזמה את התחלתה של המהפכה התעשייתית הרביעית הממותגת כ Industry 4.0. באוויר נאמרות מילים כמו IoT, סייבר ו Data Science, אולם רבים מתקשים להבין כיצד ליישמן בעולמות הייצור, המאופיינים בהפעלתן של מכונות תעשייתיות ע"י עובדי ייצור בתרחישים מוגדרים וברורים. במאמר זה אנסה לכוון זרקור לעבר התחום ולפצח חמש דעות קדומות על הענף, אשר ככל הנראה מרתיעות ומרחיקות מפעלים ישראליים מלהיכנס אליו.
Home: Welcome
אז זהו שלא כך הוא הדבר. מטרתה של גישת המפעל החכם לפי Industry 4.0 היא בראש ובראשונה להוביל לשיפור בביצועי המפעל, לייעל תהליכים, להוביל לייצור גמיש יותר, להגדיל את התפוקות ולהקטין את העלויות והתשומות. כלומר אין כאן כל חדש תחת השמש, כאשר אלו היו מטרותיהם של אנשי התעשיה עוד מימי המהפכה התעשייתית המקורית 1.0. גם במהלך המהפכות התעשייתיות 2.0 ו 3.0 עמדו מטרות אלה כנגד עיני התעשיינים, כאשר לאורך השנים הוטמעו תחילה גישות הייצור ההמוני, ולאחר מכן גישות האוטומציה, הרובוטיקה, המחשוב והבקרה. כעת הגענו עם יעדים דומים למהפכה התעשייתית 4.0, אולם באמצעות טכנולוגיות חדשות, שהתפתחו מאוד בשנים האחרונות, ועם צורת חשיבה אחרת.
טעות מס' 1 – המטרות והיעדים של המפעל החכם מתאימים למפעלי הרכב והאלקטרוניקה הגדולים שבחו"ל, אולם לא למפעלים הקטנים והבינוניים כאן בישראל
אז זהו שלא כך הוא הדבר. מטרתה של גישת המפעל החכם לפי Industry 4.0 היא בראש ובראשונה להוביל לשיפור בביצועי המפעל, לייעל תהליכים, להוביל לייצור גמיש יותר, להגדיל את התפוקות ולהקטין את העלויות והתשומות. כלומר אין כאן כל חדש תחת השמש, כאשר אלו היו מטרותיהם של אנשי התעשיה עוד מימי המהפכה התעשייתית המקורית 1.0. גם במהלך המהפכות התעשייתיות 2.0 ו 3.0 עמדו מטרות אלה לנגד עיני התעשיינים, כאשר לאורך השנים הוטמעו תחילה גישות הייצור ההמוני, ולאחר מכן גישות האוטומציה, הרובוטיקה, המחשוב והבקרה. כעת הגענו עם יעדים דומים למהפכה התעשייתית הנוכחית 4.0, אולם באמצעות טכנולוגיות חדשות, שהתפתחו מאוד בשנים האחרונות, ועם צורת חשיבה אחרת.
טעות מס' 1 – המטרות והיעדים של המפעל החכם מתאימים למפעלי הרכב והאלקטרוניקה הגדולים שבחו"ל, אולם לא למפעלים הקטנים והבינוניים כאן בישראל
גם כאן לא כך הוא הדבר, וניתן להסביר את הנושא בצורה פשוטה למדי באמצעות המילה "שכבה". גישת המפעל החכם לפי Industry 4.0 מתבססת על יצירה של "שכבה" טכנולוגית חדשה, אשר מטרתה היא לקחת את תהליכי הייצור הקיימים במפעלים, ולהביאם לרמות חדשות של ביצועים ותפוקות. השכבה תותאם באופן פרטני לכל מפעל מתוך סל של טכנולוגיות, המתוארות בדף יצור מתקדם שבאתר. לדוגמא, ה"שכבה" יכולה להתבסס על מערך IIoT של חיישני טמפרטורה ורעידות, אשר ימוקמו על גבי מכונות הייצור, וישדרו את הדגימות למאגר וירטואלי היושב בענן. מערכת אנליטיקה חכמה, אף היא בענן, תדע לתת שרותי (SaaS (Software as a Service למפעל, ולזהות ערכים של טמפרטורות ורעידות המעידים על כשל מתקרב במיסבים (לדוגמא). באופן זה יוכל המפעל ליישם גישה של אחזקה חזויה Predictive Maintenance, למניעת מצבים בהם על המפעל לעצור את פעילותו. "שכבה" כזאת עשויה להתאים למפעל מסויים, אולם לכלול רכיבים אחרים לחלוטין אשר יתאימו למפעל השכן. למרות זאת בשני המפעלים ניתן יהיה להבחין בשכבה החכמה לשיפור הביצועים, לפי גישת המפעל החכם.
טעות מס' 2 – מדובר על עולם חדש ומורכב שאין לנו סיכוי להבינו
אז הבנו כבר שמדובר על "שכבה" של טכנולוגיה חכמה, אשר בסופו של דבר מתלבשת על טכנולוגיות הייצור הקיימות במפעל. אין מדובר על החלפת הציוד הקיים במפעל, אלא על יצירת ה"שכבה" שתדע להפיק יותר מהציוד הקיים בלאו הכי. מטרות ה"שכבה" עשויות לכלול גם את השיפורים בהגנה על הציוד הקיים במפעל, כמו בגישת ה Cybersecurity לאבטחת רצפת הייצור ומערכות המחשוב המפעליות.
טעות מס' 3 – השקעתי המון כסף במפעל לאורך השנים ואינני מתכוון לזרוק זאת ולקנות ציוד חדש במקומו
נתייחס שוב ל"שכבה" של הטכנולוגיה המתקדמת, אשר הבנו בסעיפים הקודמים שהיא אינה צריכה להיות יקרה כלל ועיקר. כמה כבר עשויה לעלות "שכבה" של סנסורים המפוזרים במפעל, ומשדרים את הדגימות לרשת האינטרנט האלחוטי המפעלית? כמה כבר יכול לעלות אותו שירות תכנה שיאגור וינתח את הדגימות לצורך מציאת השינויים והכשלים? ניתן להבין כי מדובר על עלויות נמוכות משמעותית ביחס להכנסת מכונת הזרקה נוספת (לדוגמא) או ביחס לרכישת מרכז עיבוד חדש למפעל.
טעות מס' 4 – המפעל החכם דורש ציוד יקר ואיננו יכולים ליישם אותו במחוזותינו
ושוב יש ללחוץ על הבאזר ולהתריע על תשובה שאינה נכונה. בחודשים האחרונים התגבש אקוסיסטם מתקדם ותומך לכניסה לתחום, כאן בישראל. לאט-לאט מחלחלת ההבנה כי מי שלא ישתפר ויתחדש..יתקשה לשרוד לאורך זמן אל מול המתחרים שכן יעשו זאת. בישראל כבר מתחילים לראות מפעלים (בודדים עדיין) הנוקטים בגישות החדשניות, ומתחילים לעטוף את עצמם בשכבות (דקיקות עדיין) של טכנולוגיות מעולמות הייצור המתקדם. בנוסף, ניתן לראות כי מוקמות יותר ויותר חברות סטרטאפ המפתחות טכנולוגיות לענפי הייצור המתקדם. ומעל לכל, בתקופה האחרונה החלו גופים ממשלתיים, כמו רשות החדשנות ורשות ההשקעות, לתמוך בצורה מסיבית במפעלים באמצעות תוכניות סיוע ייעודיות להטמעת טכנולוגיות הייצור המתקדם. פרטים על התוכניות ניתן למצוא בקישורים הבאים לאתרים של רשות החדשנות ושל רשות ההשקעות.
טעות מס' 5 – אנחנו לא ביפן או בגרמניה וזה לא מתאים לישראל
bottom of page